יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

איפה תחנו בשנה הבאה?

אתם יודעים, בערב השנה החדשה - בין אם אזרחית או יהודית או מוסלמית או סינית - רבים מאיתנו נוטים לתכנן תוכניות ולהבטיח לעצמנו שינויים והתחלות חדשות - החל מי "אני מתחילה דיאטה חדשה" ועד "בשנה הבאה אני אהיה יותר עם המשפחה שלי"...

אה, הכוונות הטובות...

אבל בואו נשאל את עצמנו בכנות:

"למה שהפעם זה יהיה שונה?"


הרי אם נעצור שנייה, לרוב נמצא את עצמנו עדיין בגבולות של אותו מגרש משחקים, גם אם המשחק שלנו הוא "more, better, different" כלשון מורי ורבי וורנר ארהרד...



זה מזכיר לי את הסיטואציה החוזרת שאני נתקל בה כל פעם שאני נכנס לחניון של אחד הקניונים הגדולים.

אני רואה עשרות נהגים מסתובבים במעגלים, צופרים, מחפשים את פיסת החניה האחרונה לפני שאחרים ישימו לב אליה.


ומי לדעתכם נאלץ להסתובב יותר מכולם?

האלה שרוצים לחנות כמה שיותר קרוב לכניסה לקניון - הפרדוכס שמוכר לי כל כך מעבודת האימון שלי - ככל שאנו "נעולים יותר" על המטרה הצרה, מרחב האפשרויות שלנו מצטמצם וכך גם האפקטיביות האישית שלנו.

ואתם יודעים מה הטריק למציאת חניה מהירה?

פשוט לעבור למפלס אחר...

לשנות את מגרש המשחקים...
לשחרר את החשיבה דו-מימדית ולהיפתח גם למימדים נוספים - אולי ממש לא צפויים - של ההוויה...

וזה בדיוק מה שהייתי רוצה לאחל לעצמי ולכם:
בשנה הבאה...
בשעה הבאה...
בשנייה הבאה...




יום ראשון, 5 בדצמבר 2010

תובנות של "פליט דניה"



אתמול בערב חזרנו הביתה - "פליטי דניה", כמו קראנו לעצמנו בצחוק...

היום בבוקר כשישבתי וניסית לעשות קצת סדר בבלגן של שלושת הימים האחרונים, הבנתי שבאופן פרדוקסלי כל החוויה הזאת הייתה חתיכת שיעור בשבילי.

את השיעור הראשון - אולי החשוב ביותר - קיבלתי עוד ביום חמישי...

עשינו גיחה קצרה לבית שלנו "עם הנוף אל השרפה" לראות מה המצב ולקחת כמה דברים "למקרה ש..."

הסתובבתי בבית וגיליתי שאני לא ממש יודע מה לקחת. כמעט כל דבר שראיתי - חשבתי  עליו: "טוב, אני לא ממש חייב את זה..."

זה היה חתיכת גילוי:

אני לא חייב את כל הדברים הללו...


דבר נוסף - וקצת עצוב - שגיליתי הייתה הקלות שבה אני נופל לאשליית ה-"אני יודע".

היה לי קל לגחך על הטוקבקיסטים "יודעי-כל", על השדרנים הצדקניים, אפילו על אחותי שצעקה על מטוסי הכיבוי שעברו לידנו - "למה אתם שופכים מים שם? הרי השרפה היא ליד!"...


"ככה לא בונים חומה!"   - צחקתי עליה, אבל באותו הרגע ידעתי שגם אני  נופל לאותה המלכודת...

כשלראשונה אחרי שנים נכנסתי לאתרי החדשות והתחיל שהתבהר לי  - כך חשבתי :-)  -  גודל המחדל, מצאתי את עצמי מתפתה שוב-ושוב ל"חכמת הבדיעבד"...

"הכתובת הייתה על הקיר...
 מישהו צריך לשלם על זה...
 מי הגאון ש...? "

מודה באשמה -  המחשבות הללו כל הזמן הסתובבו בראשי במהלך כל הימים הללו...

גם אני - כמו הרוב - חיפשתי הסבר פשוט...

המוח שלי ניסה לברוח מחוסר הוודאות ומן העמימות של מצב ולפרש, להסביר, לעשות קצת סדר (או לפחות אשליה של סדר).

ולא היה שום הבדל מהותי בין הפרשנויות שלי לבין "ההברקה" של הרב עובדיה - שנינו חיפשנו משהו שייצוק משמעות לתוך סיטואציה חסרת-המשמעות הזאת.

שנינו צעקנו - כל אחד בדרכו שלו:

"ככה לא בונים חומה!"


ולא נעים להודות  - זה היה מקום ממנו רצתי והצטרפתי ליוזמת "שתילה מחדש בכרמל" שקמה לה בפייסבוק - וגם כאן היה שיעור בשבילי, כשיום אחרי נוכחתי לדעת בפעם המי-יודע-כמה שהטבע הרבה יותר חכם מאיתנו. (בסוף אימצתי את העצה של עננה ופשוט תרמתי לקק"ל -אם גם אתם רוצים לעזור לשיקום הכרמל, אני ממליץ להיכנס עכשיו לדף המיוחד באתר קק"ל)

בקיצור למדתי על עצמי המון בסוף השבוע הארוך הזה...

אז איפה זה משאיר אותי?

קצת יותר חופשי,  קצת יותר מעורב, קצת יותר צנוע...

מקווה שזה גם יחזיק מעמד לאורך זמן :-)



יום שני, 29 בנובמבר 2010

האם אתם סירת משוטים או ספינת מפרש?



כמו שאתם בטח יודעים, חצי המוח הימני שלנו "חושב" בעזרת דימויים ומטפורות.

לפני כמה ימים עלה בי "במקרה" דימוי יפיפה לשתי דרכים שונות להתייחס אל עצמנו ואל אינטראקציה בינינו לבין העולם מסביב - "הדרך של סירת משוטים" ו-"הדרך של ספינת מפרש".

  • כשאני רואה את עצמי כסירת משוטים, הדרך היחידה לנוע לאיזשהו מקום, זה להתחיל להזיע ולחתור.

    וכמובן, ברגע שהפסקתי לחתור, אני מיד עוצר.

    זוהי הגישה של "אין העומד בפני הרצון" שיש בה גרעין של אמת, אבל אמת חלקית בלבד - אכן, כל עוד יש כוח רצון, אפשר להזיז דברים.

    אבל כמו שכולנו יודעים טוב-טוב מניסיונו האישי - כוח הרצון זה משאב מתכלה שנגמר מהר מאוד...

    ואז אנו מוצאים את עצמנו תשושים באמצע אוקיינוס החיים...
  • מנגד, כשאני חושב על עצמי בתור ספינת מפרש, המאמץ היחיד שנדרש ממני זה להציב את המפרשים בזווית נכונה אל כיוון הרוח.

    אך כמובן, לחיסכון העצום הזה באנרגיה אישית יש מחיר מסוים - שימוש אפקטיבי במפרשים דורש מיומנות גדולה יותר וגם מודעות גדולה יותר ל"הלכי הרוח" - גם הפנימיים וגם חיצוניים.
וכאן אני רואה את התפקיד העיקרי של כל תהליך התפתחות אישית - להעביר את "מוקד הכוח" בחיים שלנו מן החלק המודע -  small mind כמו שקוראים לו בזן - אל הלא-מודע - ה-Big Mind.

כי כמו שכתבתי לפני זה ב"מה הקשר בין אוטו תקוע לכוח הרצון?",

יחס הכוחות בין המודע ללא-מודע הוא 1 ל-20000!


לכן, כאשר אנו לומדים לשחרר את המשוטים של ה-small mind  ונותנים לרוח של ה-Big Mind להניע אותנו, החיים הופכים ממסע מפרך לשיט חלומי.

ואז, כלשון משה פלדנקרייז, באופן טבעי אפשר:

להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי,
את הקשה לקל,
ואת הקל לאלגנטי


יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

איך כמעט נכשלתי בטכניון

כמו שחלקכם אולי יודעים, בעברי הרחוק עסקתי במחקר אקדמי בתחום הלמידה, והיום הייתי רוצה לשתף אתכם באחד השיעורים החשובים שלמדתי בתחילת דרכי האקדמית.

השיעור נבע מכישלון צורם שנחלתי בסמסטר הראשון שלי בטכניון.

כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה נכונה, כדאי אולי להגיד כמה מילים על הרקע האישי שלי. מאז גיל 12-13 התחלתי לפתח לעצמי תדמית של "ילד פלא" עם כישרון בתחום המדעים המדויקים - כישרון שאיפשר לי בין השאר להגיע לאולימפיאדה בינלאומית במתמטיקה ולהתקבל  ל"תוכנית המצוינים" היוקרתית בטכניון.

וכמו שאתם יכולים לנחש, בגלל הכישרון המולד והתפיסה המהירה, התרגלתי  שההצלה בלימודים באה לי בלי יותר מדי מאמץ.

אבל אז הגעתי לטכניון...

התחלתי את הסמסטר, באתי לכל הרצאות ולחלק מן התרגולים (אמרתי לעצמי - "מה אני צריך את זה? הרי אני מבין את החומר, אז למה לי לבזבז זמן על התרגולים?") והכול הלך טוב ויפה, עד שהגענו למבחני אמצע הסמסטר...

ואז גיליתי דבר מאד מפתיע ולא נעים...

גיליתי שבחלק מן הקורסים,  דווקא במתמטיקה ופיזיקה - התחומים החזקים שלי! - אני לא  באמת שולט בחומר.

אני - שרגיל היה לקבל 100 מבלי להזיע - פתאום בקושי עובר את המבחן בזחילה!

והדבר הכי מתסכל היה ש"ידעתי" את החומר.


אבל כשהגיע הזמן לעשות עם זה משהו, לפתור בעיה במבחן - פתאום גיליתי לתדהמתי הרבה שלא הצלחתי ליישם את מה שלמדתי.

ככה גיליתי פעם ראשונה בחיים שלי את הפער הכואב בין מה שחשבתי שידעתי לבין מה שידעתי באמת...

הפער נבע מן ההבדל בין "מידע" ל"ידע" - ההבדל המהותי שלצערי מערכת החינוך שלנו מתעלמת ממנו בעקשנות...

"מה כוונת המשורר?"

"מידע" מול "ידע"

בואו נסביר את שני המושגים הללו:
  • "מידע" - מתייחס לעובדות, כללים, תיאוריות, הוא עוסק לרוב בצורה חיצונית של הדברים וקל לבטא אותו באמצעות המילים
  • "ידע" - מתייחס לקשרים העמוקים בין הדברים, למבנה הפנימי שלהם.  הביטוי האמיתי שלו הוא בהוויה ובפעולה, והוא תמיד כולל בתוכו מיומנות מעשית.
ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין יכולת "לדבר על..." לבין "לחיות ולעשות את..."

ההבדל הנצחי בין תיאוריה לפרקטיקה...

או, אם נשתמש בדימוי מתחום אחר לגמרי, ההבדל בין לבלוע את האוכל כמו שהוא לבין לעכל אותו להפוך אותו לאנרגיה זמינה ולחלק אינטגרלי מן הגוף שלנו.

זאת הסיבה בגללה אני כל כך אוהב את המוטו של וורנר ארהרד:

.In life, understanding is the booby prize
בחיים, ההבנה היא סך הכול פרס תנחומים.


כי הרבה פעמים ה"הבנה" שלנו מוגבלת לרמה אינטלקטואלית-תאורטית - כלומר לרובד ה"מידע" בלבד.

וכמו שלמדתי בדרך הקשה בתחילת דרכי בטכניון - הפער בין הבנה כזאת לבין ידע אמיתי הוא גדול ולפעמים גם די מעצבן, ואשליית ההבנה היא אחד המכשולים הגדולים ביותר בדרך לפיתוח מיומנות אמיתית...





יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

הזרעים של עץ הבאובב...


שבוע שעבר, אחרי שכתבתי את הפוסט "מה התרגול שלך?", נזכרתי פתאום ב"אגדת מבוגרים" הגאונית של אנטואן דה סנט-אכזופרי -  "הנסיך הקטן"...

הספר הקטן הזה מכיל בתוכו צפיפות שערורייתית של פניני חוכמה לסנטימטר מרובע - מקור השראה (וקנאה) בלתי נדלה עבורי...

הייתי רוצה לשתף איתכם קטע קצר ממנו שמסביר בצורה מבריקה את החשיבות של התרגול האישי:
על הכוכב של הנסיך הקטן, כמו על כל כוכב אחר, גדלים עשבים – חלקם טובים, חלקם מזיקים. וזה אומר שיש שם זרעים טובים של עשבים טובים ומועילים, וגם זרעים מזיקים של עשבים שוטים. אך הזרעים הרי אינם נראים. הם ישנים להם עמוק מתחת לאדמה,  עד שאחד מהם לא יחליט להתעורר. ואז הוא נובט, נמתח מעלה אל השמש= בהתחלה כל כך חמוד ותמים. ואם זה צנון או וורד לעתיד – אז שיגדל לו. אבל אם עשב מזיק, צריך לתלוש אותו עם שורשים ברגע שזיהית אותו.

עכשיו, על הכוכב של הנסיך הקטן יש זרעים נוראים ומזיקים במיוחד... אלה הם הזרעים של עץ הבאובב. הקרקע של הכוכב כולה נגועה בהם. ואם לא מזהים את הבאובב בזמן, כבר לעולם לא תיפטרו ממנו. הוא ישתלט על כל הכוכב, ישלח שורשים לכל הכיוונים, ואם הכוכב קטן ויש הרבה עצי הבאובב, הם פשוט יקרעו את הכוכב לחתיכות.

"יש כלל ברזל כזה," – אמר לי אחרי זה הנסיך הקטן – "קמת בבוקר, התרחצת, טיפלת בעצמך – ואז זה הזמן לטפל בכוכב שלך. חייבים לנכש באובבים ברגע שאפשר להבחין ביניהם לבין שיחי הוורדים – הניצנים שלהם כמעט זהים. זוהי עבודה קצת משעמעמת, אבל היא די קלה."



יום אחר הוא אמר לי: "אתה צריך לעשות ציור יפה, כדי שהילדים במקום שאתה גר בו יוכלו לראות איך כל הדבר הזה מתנהל. זה יכול להיות מאוד מועיל בשבילם, אם ייצא להם לטייל יום אחד. לפעמים" – הוא הוסיף – "זה לא נורא אם דוחים חלק מעבודה ליום אחר. אבל כשמדובר בעצי הבאובב, זה תמיד מוביל לאסון. הכרתי פעם כוכב שגר בו עצלן אחד. הוא סך הכול הזניח שלושה שיחים קטנים."

אז ציירתי את הכוכב הזה בדיוק כמו שהנסיך הקטן תיאר לי אותו:


תשמעו, אני לא אוהב להטיף מוסר. אבל מכיוון שרוב האנשים לא מודעים לסכנה של הבאובבים, ומדובר בסכנה כל כך ממשית לכל מי שעשוי ללכת לאיבוד באיזה אסטרואיד, אני מרשה לעצמי לעבור על כללי האיפוק הרגילים שלי.

"ילדים" – אני אומר בפשטות –

"תיזהרו מזרעי הבאובב!"





יום רביעי, 10 בנובמבר 2010

מה התרגול שלך?

Work harder on yourself
than you do on your job.

Jim Rohn

עוד לא יצא לי לפגוש בן אדם שלא היה רוצה להתפתח...

הדחף לצמוח, ללמוד דברים חדשים, "להיות יותר", טמון בכל אחד מאיתנו ברמה הגנטית, ואנחנו רואים את בצורה יפה ביותר אצל ילדים שמתפתחים בקצב מסחרר...

וגם אם עם הגיל חלקנו מאבדים קצת את הביטחון העצמי, את האמונה ביכולות שלנו לפרוץ גבולות, הדחף עדיין קיים שם.

אבל אם הדחף הזה נמצא שם, למה אנחנו לא רואים את התוצאות שלו?
למה אנשים רבים כל כך מנהלים "חיים של יאוש שקט", כלשון הנרי דוויד תורו?

ל"חידה" הזאת - פתרון פרוזאי למדי:

הם לא עושים שום דבר, כדי לטפח את הדחף והזה ולתת לו ביטוי ב"עולם האמיתי".

בעצם, זה לא מדויק...

הם עושים...

האמת, חלקם אולי אפילו עושים הרבה מאוד (ואני מדבר כאן מתוך ניסיון אישי :-) )...

אבל אם ניקח צעד אחורה, נראה שבהרבה מקרים לסדרת הפעולות הזאת אין רצף, אין חוט מקשר, אין המשכיות...

אם יבוא אלינו מישהו ששואף להיות מוזיקאי, מיד נשאל אותו:

"כמה שעות ביום אתה מתאמן?"


  • אותו דבר עבור לגבי צייר, ספורטאי, או אפילו מישהו שפשוט רוצה להיות בכושר...
  • אותו דבר לגבי לימודי שפה חדשה...
  • אפילו לגבי תחביב תמים כמו ברידג'...

"...Mastery comes from repetition"

אומר המורה של המורה שלי ליוגה...

זאת הסיבה למה בכל המסורות הרוחניות תמיד ייחסו חשיבות גדולה כל כך ל"תרגול אישי" (Personal Practice)  - מתוך הבנה שבהתפתחות אישית, כמו בכל תחום, אין קיצורי דרך...

  • ספר יכול לסמן לנו כיוון, אבל עלינו להתחיל להזיז את הרגליים...
  • מורה יכול לתקן אותנו תוך כדי תנועה, אבל חייבים שתהיה תנועה...
  • סדנה - תהיה עוצמתית כל שתהיה - יכול ליצור ניצוץ פנימי, אבל אם לא נטפח אותו, מהר מאוד הניצוץ יכבה...

עכשיו, אם גם אתם רואים בהתפתחות אישית חלק חשוב מחייכם, אני מזמין אותכם לשאול את עצמכם:
  • מה התרגול שלי? 
  • מהם "השרירים" שאני רוצה לפתח בעזרתו?
  • האם יש לי זמן קבוע ו"שמור" עבורו? (או שאני מתרגל "כשזה מסתדר"?)
  • כמה זמן אני משקיע בתרגול כל יום - 5 דקות? 10? שעה? יותר?
  • כמה כסף אני משקיע בלפתח ולטפח את "שגרת האימונים" האישית הזאת?
שאלות הללו לרוב מעוררות בנו חוסר נוחות (ושוב אני מדבר כאן מניסיון אישי), אבל מעבר לחוסר נוחות הזה מסתתר הסוד הפשוט לתהליך של צמיחה טבעית של כל אחד מאיתנו - walking the talk...



יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

תפילת השלווה - "מתכון" לפינוי האזור האפור

טוב, אני יודע, כתבתי שבוע שעבר שאני לא רוצה לתת מתכונים, כי אני לא מאמין בפתרונות "אינסטנט" ו-one size fits all...

אבל בכל זאת לא אשאיר אתכם לבדכם בתוך האזור האפור שלכם :-)

אז אם אתם קוראים את הפוסט הזה עכשיו, אני יוצא מתוך הנחה שכבר עשיתם את מיפוי האזור האפור שתיארתי שבוע שעבר.

אני מזכיר שאם לא עשיתם את התהליך הזה, המשך הקריאה יהיה חסר תועלת עבורכם, לכן עדיף לכם לעצור עכשיו ולחזור לפוסט הזה, כשתסיימו את תהליך המיפוי.

או קי,  עכשיו כשיש לכם רשימה כתובה של דברים שעד עכשיו צפו אי שם בפאתי התודעה שלכם -  מה עושים עם זה?

וכאן אנחנו יכולים לקבל הכוונה מכיוון קצת מפתיע - "תפילת השלווה" המפורסמת:

אלי,
תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות,
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים


אז בואו נתחיל את החלק ה"קל" - התבונה:
  • תעברו על הרשימה שיצרתם, ועבור כל סעיף שאתם יכולים לעשות משהו בקשר אליו  רשמו "+", ואם אין לכם שום אפשרות לעשות משהו בנידון, שימו שם "-"...
החלק השני  - "אומץ" - הוא כבר קצת יותר מאתגר:
  • לכל אחד מן הדברים שסימנתם ב-"+", תשאלו את עצמכם - מהו הצעד הראשון שאני יכול/ה לעשות בקשר לדבר הזה? 
  • אחרי החלטתם מה יהיה הצעד הראשון, יש לכם שתי אופציות:
    • לעשות את הצעד הזה עכשיו
    • לרשום ביומן מתי אתם עושים את הצעד הזה
  • במידה ואתם מרגישים שיש מחסום פנימי מסוים  - פחד, חוסר בטחון, חוסר בהירות וכו' - בקשר לצעד הראשון שאתם רוצים לעשות, תיכף נראה גם מה עושים במקרים כאלה.


ואחרי שסיימנו עם שני החלקים ה"קלים", הגיע הזמן להתמודד עם האתגר הגדול:

"השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות"



וכאן אנחנו מגיעים לתחום שבו יש את הפער הכי גדול בין ההבנה האינטלקטואלית לבין מה שאנו עושים בפועל. הרי ברור שאם אין לנו שום דרך להשפיע על המצב, אז לא ממש משנה כמה נתנגד לו וכמה נרגיש רע בקשר אליו...

אבל מה שברור בראש לא תמיד נקלט גם בלב...

  • אז איך מגשרים על הפער הזה?
  • איך מפסיקים להילחם בדברים שאין בידינו לשנות?
  • האם יש דרך לפתח את השלווה הזאת - מלבד התפילה, כמובן :-)

למזלנו, האנושות מתחבטת עם השאלות הללו כבר כמה אלפי שנים טובות ובדרך מצאה כמה "קיצורי דרך" לקראת השלווה המיוחלת...

בעצם, כל שיטות עבודה פנימית בכל הדתות הגדולות - מטרתן לפתח את "מרחב הקבלה" הזה, ההכרה בסופיות האדם ובגבולות ההבנה והפעולה שלו, וכמובן כל תפילה אמיתית נעשית מתוך התכוונות של "קבלת רצון האל".

ומה לגבי מי שלא "חי" את העולם הזה, שעבורו - כמו לרבים מאיתנו  - הטקסים והתפילות הפכו לפורמליות ואיבדו את המהות הרוחנית העמוקה שלהם?

גם מחוץ למסגרת של הדתות הגדולות קמו להם מורים חשובים ששמו במרכז משנתם את יכולת הקבלה וגם פיתחו כלים מעשיים לשיפור היכולת הזאת - החל מוורנר ארהרד (מייסד ה-est), דרך ביירון קייטי (מחברת "לאהוב את מה שיש") ואקהרט טול ("כוחו של הרגע הזה") ועד דייל דווסקין (מפתח שיטת Sedona) וגרי קרייג (מפתח EFT שהיוותה בסיס לשיטת M-Focusing שכתבתי עליה רבות בפוסטים הקודמים).

עכשיו, אם אתם מכירים אחת מבין השיטות שהזכרתי לעיל, תוכלו להשתמש בה בתור "כלי עבודה" בשלב הבא.
אם כל השמות הללו חדשים לכם, אתם יכולים להשתמש בשיטת Sedona שתיארתי בפוסט "הכל מתחיל בהרגשה".

אחרי שבחרתם "כלי עבודה", בואו נחזור לאותם סעיפים הרשימה שטרם סיימנו לעבוד עליהם - כלומר ה"פלוסים" שהרגשתם מחסום פנימי שמנע מכם לפעול וה"מינוסים" שאין לכם דרך להשפיע עליהם:
  • עבור כל אחד מן הסעיפים הללו, שימו לב לאותו מחסום פנימי או התנגדות למצב הקיים, ותשתמשו בכלי עבודה שבחרתם, כדי לשחרר את "החסימה" הזאת וליצור מרחב של קבלה.

חשוב להגיד בשלב זה, שאני ממש לא מצפה שתוכלו לעשות את כל העבודה הזאת במכה אחת, אבל גם אם תעשו היום אפילו חלק קטן ממנה - "אזור האפור" שלכם יתחיל להצטמצם ואתם תרגישו בהקלה מיידית...

מאחל לכם הרבה תבונה, אומץ ושלווה :-)



יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

לצאת מן "האזור האפור"

לפני יומיים סיימתי תהליך אימון הכי אינטנסיבי שעברתי בחיים שלי.

התהליך - "מרתון משמעת עצמית" -  התקיים במשך שלוש שבועות ב"שלט רחוק" (הכל עבר דרך האינטרנט, מבלי שפגשתי את המאמן פנים אל פנים ולו פעם אחת)  ובדיעבד, השם "מרתון" לא היה סתם מטאפורה, אלא תיאור מאוד מדויק של רמת המחויבות שנדרשה מן המשתתפים  :-).

אחד הדברים הכי מפתיעים בכל התהליך היה שלא היה שם שום דבר "חדש" - את רוב הדברים שדובר עליהם במרתון כבר הכרתי ואף השתמשתי בחלק גדול מהם הן בחיי האישיים והן בסדנאות שלימדתי.

הסוד העיקרי היה התהליך עצמו - רצף אינטנסיבי ביותר של עשיה - חיצונית וגם פנימית -  בכל תחומי החיים בו זמנית, שבו כל צעד מכין לצעד הבא וביחד הם יוצרים "מהירות מילוט" שפשוט מטיסה אותך לשמים.

אני חייב להודות שהאפקטיביות של התהליך ממש הפתיעה אותי - עד כדי כך שהחלטתי שאני פשוט חייב ליצור מסגרת דומה גם העברית - אז כל מי שרוצה לשנות את החיים שלו (וחברה, אני לא צוחק - זה מה שהתהליך הזה עשה לי) תתכוננו לינואר שבו יתחיל המחזור הראשון של "מרתון" בארץ.

אבל בינתיים הייתי רוצה לשתף אתכם בתהליך אחד פשוט, אבל מדהים באפקטיביות שלו, שאתם יכולים לעשות בעצמכם כבר היום - "תהליך פינוי האזור האפור".

רק, לפני שנמשיך, יש לי בקשה אליכם:

אם אתם לא מתכוונים לעשות את התהליך הזה עוד היום - בבקשה, תעצרו עכשיו ואל תמשיכו לקרוא!

אני לא רוצה סתם להעמיס על המוח שלכם בעוד מידע חסר תועלת שפשוט נאגר שם וגורם לערפול, בלבול ושיתוק.

כן, כן, לפעמים מידע נוסף מביא יותר נזק מתועלת!


אז בואו נמשיך...

קודם כל בואו נבין מה הזה "האזור האפור" הזה...

הפסיכולוגים הקוגניטיביים מבחינים בין "שלושה מעגלי תשומת הלב":
  1. המעגל הקרוב - שמכיל נושא/אובייקט יחיד שבו אנו מתרכזים בכל רגע נתון.
    שימו לב, גם מי שחושב שהוא מסוגל לעשות כמה דברים בו זמנית - מה שקורה בפועל הוא שהמוח שלכם עושה סוויצ' מדבר לדבר במהירות בזק, מבלי שתשימו לזה לב
  2. מעגל הביניים - מכיל את המשימות במצב "היכון", כלומר כאלה שנמצאות בפאתי התודעה ואנחנו יכולים בקלות לכוון אליהן את "פנס תשומת הלב". המחקר המפורסם של ג'ורג' מילר על "מספר הקסם 7±2" מתייחס בדיוק למעגל הזה - כלומר ליכולת שלנו להחזיק בין 5 ל-9 פריטים במצב "היכון" במעגל הביניים של תשומת הלב שלנו.
  3. המעגל הרחוק - מתייחס לכל מה שנהוג לקרוא לא-מודע ותת-מודע, כלומר תכנים שלא זמינים לנו באופן מידי.

עכשיו, מה קורה כמנסים לדחוס יותר מ-9 פריטים למעגל הביניים?


התוצאה היא מה שנקרא "עומס קוגניטיבי", כלומר זרם מידע שעולה על "התכולה" של המוח שלנו.
ואז  מעגל הביניים הופך ל"אזור האפור" שבו כל הדברים מעורבבים ביחד, הכול מעורפל ומבולבל, והיכולת שלנו לנווט בזרם המידע - וכתוצאה מזה, בזרם החיים - משותקת לחלוטין.

זה דומה לניסיון להריץ יותר מדי תוכנות על מחשב ישן עם זיכרון קטן - המחשב פשוט נתקע!

ומה קורה כשהמחשב נתקע?

אנחנו מתחילים להתעצבן :-)

וזה בדיוק מה שקורה לנו כשקליפת המוח שלנו לא עומדת בעומס - המסר "אני לא עומד הזה" יורד אל המערכת הלימבית שמפרשת אותו כסכנה הישרדותית ויוצרת שלל של תגובות רגשיות - מחרדה ודיכאון ועד כעסים ונדודי שינה.


דרך אגב, זאת בדיוק הסיבה למה ביקשתי מכם לא להמשיך לקרוא אם אתם לא מתכוונים לעשות שימוש מיידי במידע שאני עומד להציג - אני לא רוצה להיות עוד גורם בהגדלת ה"אזור האפור" שלכם :-)

אז מה אנחנו עומדים לעשות עכשיו, כדי לצאת מן האזור האפור?

מיפוי האזור האפור:

התהליך הבא  ידרוש מכם חצי שעה לפחות של "זמן מוגן", כלומר פרק זמן שבו אף אחד ושום דבר לא יפריע לכם באמצע.

לכן אם עכשיו, כשאתם קוראים את השורות הללו, אין לכם את "הזמן המוגן" הזה, אני שוב מבקש - תעצרו ותחזרו לקרוא כשתוכלו לפרגן לעצמכם חצי שעה של שקט מוחלט.

או קי, התארגנו?

אנחנו עומדים לעשות עכשיו "ריקון מוחלט" של מעגל הביניים שלכם, לכן את התהליך הבא חייבים לעשות בכתב (!!!), כדי להעביר את כל התכנים "האפורים" מן הראש שלכם אל הנייר.

כשתעברו על השאלות ברשימה הבאה, תישארו עם כל השאלה שתי דקות לפחות ותמשיכו לכתוב עד שתרגישו שלא נשאר שם כלום (גם אחרי שהגעתם לתחושת "זהו", תהיו עם השאלה עוד שלוש נשימות, על מנת לוודא שאכן לא שכחתם כלום).

אז קחו לכם מחברת וכלי כתיבה ותתחילו לרשום:
  • מהם הדברים שאני חושב/ת עליהם ברגע זה?
  • על מה חשבתי במהלך היום?
  • מה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהתעוררתי היום בבוקר?
  • מה העסיק אותי במהלך השבוע אחרון?
  • במהלך החודש האחרון?
  • במהלך השנה האחרונה?
  • מה מדאיג אותי?
  • ממה אני מפחד/ת?
  • אילו דברים חדשים אני רוצה להתחיל אבל טרם התחלתי?
  • אילו דברים אני רוצה לסיים ועוד לא סיימתי?
  • אילו דברים אני עושה עכשיו שדורשים ממני לעשות את הצעד הבא?
אחרי שתסיימו לענות על כל השאלות הללו, אני ממליץ לעבור על כל מה שכתבתם פעם נוספת, כדי לראות שלא נשאר דבר "בפינות החשוכות" - אין צורך להתאמץ ולחפש משהו בכוח - פשוט תנו לעלות לכל מה שעולה.

ומה עכשיו?

בשלב הזה אני לא רוצה לתת לכם "מתכונים מוכנים" של מה עושים עם כל מה שרשמתם - פשוט תפעילו את ניסיון החיים ואת היצירתיות שלכם - תעשו מה שנראה לכם טבעי.

ומי שרוצה למצות עד הסוף את הפוטנציאל העצום של התהליך הזה - תעשו אותו כל יום במשך שבוע בסוף היום, לפני שאתם הולכים לישון.

וכמובן, אני מאוד אשמח לקרוא בהערות למטה על ההתנסות שלכם מן התהליך הזה:
  • מה קיבלתם?
  • מה הפתיע אתכם?
  • מה איתגר אתכם?
  • מה אתם עומדים לעשות אם הרשימה שיצרתם?.

נ.ב. מי שמכיר כבר שיטות "ניקוי רגשי/אנרגטי" כגון EFT או M-Focusing יקבל כאן שפע של חומרים "מהאזור האפור"  - חומרים שמהווים מפתח למחסומים הפנימיים שעד עכשיו בלמו מכם זרימה ומימוש מלא של היכולות שלכם, אז נצלו את הזדמנות הפז הזאת לנקות את הלא-מודע מ"שאריות לא מעוכלות" שהצטברו בו.


יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

שאלות נפוצות על M-Focusing

מהי שיטת M-Focusing?

M-Focusing (או בשמה המלא - Meridian Focusing) היא שיטה אינטגרטיבית לעבודה עם רגשות שליליים ודפוסים אוטומטיים שמכשילים אותנו בחיים. השיטה עוזרת למוסס "מחסומים" פנימיים ולהגיע לתחושת איזון וזרימה, וזאת באמצעות מספר טכניקות פשוטות ומדויקות שמשלבות מיקוד פנימי, נשימה והפעלה של נקודות אקטיביות על פני הגוף (קצוות של ערוצים אנרגטיים - "המרידיאנים" - מרפואה סינית).

באילו תחומים השיטה יכולה לעזור לי?

לשיטה מספר רב של שימושים במגוון התחומים - ברשימה החלקית להלן מופיעים השימושים הנפוצים ביותר:
  • התמודדות עם רגשות שליליים, כמו כעסים, פחדים או דיכאון
  •  דחיינות ודפוסי חבלה עצמית אחרים
  • שיפור יחסים עם האנשים הקרובים
  • מצבים פסיכוסומטיים, כמו מיגרנה
  • שינוי הרגלי תזונה וירידה במשקל
  • יצירת מיקוד ובהירות מחשבתית

איך השיטה נוצרה?

השיטה פותחה כהרחבה והעמקה של EFT - שיטה טיפולית שעושה שימוש בנקודות דיקור מרפואה סינית לצורך שחרור חסימות רגשיות. למרות ההצלחות הרבות של EFT, זיהיתי בה מספר מגבלות קריטיות - כמו פרוטוקול מסובך יחסית וצורך במטפל מנוסה שילווה את התהליך. חיפשתי שיטה פשוטה יותר שאפשר יהיה להשתמש בה באופן עצמאי, ואחרי שנים של הוראה ומחקר, הצלחתי להפריד בין האלמנטים העיקריים של EFT, שאחראים על הצלחת התהליך, לבין דברים משניים ולא הכרחיים שנשארו בפרוטוקול אך ורק מסיבות היטוריות. בעזרת תובנות משתי שיטות נוספות - NLP ושיטת Focusing של פרופ' יוג'ין ג'נדלין - פיתחתי את טכנולוגיית M-Focusing בצורתה הנוכחית - סדרה מובנית ומדויקת של טכניקות שקל ללמוד ולהשתמש בהן לפתרון אפקטיבי של מגוון בעיות בחיי היום-יום.

איך אפשר ללמוד M-Focusing?

את היסודות של השיטה אפשר ללמוד באמצעות קורס מבוא חינם שיטת M-Focusing בשבעה צעדים פשוטים.

למי שרוצה ללמוד את השיטה ברצינות, מומלץ להצטרף לאחד הקורסים הקרובים בהם תוכלו ללמוד את השיטה בצורה מסודרת ומעמיקה וכן לתרגל מספר וראיציות  המותאמות למצבים שונים בחיים.   בתחילת שנת 2011 צפוי לצאת ספר על הטכנולוגיה הזאת, אך הספר לא בא להחליף את החווית הלימוד הישירה, אלא לשמש לתזכורת ולהעמקה של הידע הנרכש בקורס.

מהו מבנה הקורס, מהם התכנים, האם זה סוג של הרצאה?

הקורס הטיפוסי בנוי מארבעה מפגשים שבועיים בני 3 שעות כל אחד. הדגש של הקורס הוא חוויתי ומעשי, אך חלק מן הזמן מוקדש גם לרקע תאורטי ולהבנת הרציונל מאחורי השיטה, כדי שהשימוש בטכניקות יהיה ממוקד ואפקטיבי. כבר במפגש הראשון תוכלו ללמוד את הטכניקה הבסיסית של M-Focusing שתאפשר לכם להתמודד עם רוב הבעיות "המצביות". בהמשך, בשלושת המפגשים האחרים, תכירו יותר לעומק את התהליכים הפנימיים בכל אחד משלבי הטכניקה, כמו כן,  תלמדו הרחבות של הטכניקה הבסיסית שמותאמות לפתרון בעיות מושרשות יותר, וכן טכניקות מיוחדות לבעיות ספציפיות.

האם יש קשר בין שיטת M-Focusing לטיפול פסיכולוגי?

השיטה יכולה בהחלט לשמש כלי אפקטיבי ביותר בידי פסיכולוג או מטפל רב-תחומי. יחד עם זאת, הגישה של M-Focusing לפתרון הבעיות שונה באופן מהותי מגישה פסיכולוגית מסורתית - הנחת המוצא היא שברוב המקרים, מערכת גוף-נפש יכולה לתקן בעצמה את מצבי חוסר האיזון ללא צורך בהתערבות חיצונית, לכן העבודה ב-M-Focusing מתמקדת בשחרור מחסומים פנימיים שבולמים את מנגנוני האיזון העצמי הטבעיים

האם זה סוג של מדיטציה?

למרות שחלק מטכניקות M-Focusing מתבצעות כתהליך פנימי, בישיבה שקטה עם עיניים עצומות,  לא מדובר בסוג של מדיטציה. להבדיל משיטות שונות של מדיטציה, לא מדובר כאן על התמקדות באיזשהו אובייקט קבוע וגם לא במודעות פסיבית למתרחש בתוכנו - M-Focusing  הוא תהליך אקטיבי ודינמי של חקירה פנימית ממוקדת ושיטתית שעובד בכל הרמות - פיזי, אנרגטי, רגשי ומנטלי.



הקורסים הקרובים:


לקבלת מידע נוסף על הקורסים אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם ואחזור אליכם בהקדם האפשרי:


שם
טלפון
דואר אלקטרוני




יום שישי, 8 באוקטובר 2010

מחקר מהפכני על הקשר בין רגשות לאינטליגנציה

כולנו מכירים את הביטוי "אינטליגנציה רגשית"...

מה שהתחיל לפני כ-20 שנה כתחום אקדמי צר, כבר מזמן הפך לחלק מהסלנג, והיום רובנו כבר מודעים לחשיבות של "האינטליגנציה" הזאת, שכוללת יכולת לזהות רגשות שונים ולהתמודד איתם בצורה אפקטיבית.

אבל אם נדבר רגע על מושג עצמו - "אינטליגנציה רגשית" עד לפני כמה ימים אני באופן אישי התייחסתי אליו כאל מטפורה בלבד, מעין ביטוי פופולרי ש"מוכר טוב"...

אתם יכולים לדמיין את ההפתעה שלי, כשנתקלתי במחקר מרתק שהראה ש"אינטליגנציה רגשית" זה בעצם הרבה יותר מביטוי יפה - התברר שיש קשר מאוד חזק בין הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם רגשות שונים, לבין היכולת השכלית שלנו.

הפסיכולוגית ד"ר ג'יין ריצ'רדס, שערכה סדרה של ניסויים שבאו לבדוק את ההשפעה של אסטרטגיות של התמודדות רגשית על התפקוד הקוגניטיבי, הגיעה למספר מסקנות מעניינות ביותר:
  • הניסון להדחיק או להסתיר את הרגשות פוגע ביכולות הקוגניטיביות, כמו הזיכרון
  • יותר מזה, המחקר גילה, כי האנשים שמסתירים את הרגשות שלהם באופן קבוע סובלים מבעיות זיכרון חמורות יותר
  • תחום נוסף שנפגע מהדחקה של רגשות שליליים הוא תקשורת זוגית - אנשים שהסתירו את הרגשות שלהם היו פחות קשובים לצד השני, ובני הזוג שלהם אכן דיווחו על תחושת ניתוק.
  • להדחקה יש גם השפעה מרחיקת לכת על הגוף שלנו - כמו גירוי-יתר של מערכת העצבים ולחץ דם גבוה.
ואם המצב נראה עגום ואתם שואלים את עצמכם "אז מה עושים עם רגשות שליליים?", אז יש אור בקצה המנהרה.

ד"ר ריצ'רדס בדקה אסטרטגיה אלטרנטיבית להתמודדות עם רגשות שליליים - re-appraisal ("הערכה מחדש"), כלומר פרשנות שונה לסיטואציה שיוצרת משמעות חדשה ונטולת מטען רגשי שלילי. המחקר גילה שזאת אכן אסטרטגיה הרבה יותר אפקטיבית, שמקטינה את עוצמת הרגשות השליליים, מבלי לפגוע בזיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות.

עכשיו,  זה דווקא לא ממש הפתיע אותי - לפני כמה חודשים אף כתבתי על כוחו של ההקשר ועל הדרך שבה הפרשנות שלנו יוצרת את העולם הסובייקטיבי שבו אנו חיים. השינוי של המשמעות דרך שינוי ההקשר - או כמו אנו קוראים לזה ב-NLP "שינוי מסגרת" (re-framing) , אכן ידוע כאחד הכלים העוצמתיים ביותר לשחרור המטען הרגשי השלילי (וזה יכול גם לעשות אתכם גבוהים יותר, רזים יותר ובלונדיניים עם עיניים כחולות :-) )

עכשיו בואו נדבר שניה ברצינות...

re-framing אכן יכול לשנות את התגובה הרגשית שלכם, אבל יש איתו בעיה קטנה אחת:

הוא עובד, רק ... כשהוא עובד :-)

או יותר נכון, כשאתם אכן מצליחים ליצור את שינוי הפרספקטיבה המבוקש...

רק מה, למרות שב-NLP פיתחו מגוון כלים לביצוע re-framing, האפקטיביות שלהם תלויה במיומנות של המטפל וגם ביכולות מסוימות של מטופל, כמו ריכוז וניסיון בוויזואליזציה.

אני חייב להודות שאני לא מצטיין לא בריכוז ובטוח לא ביכולת ויזואליזציה, ולכן כשלמדתי NLP הרגשתי ש-re-framing לא מספיק אפקטיבי עבורי באופן אישי. אם הזמן ראיתי שאני אל היחיד שמתקשה להשתמש בכלי הזה, לכן המשכתי לחפש...

שתי שיטות שהשלימו עבורי את ה"פאזל" היו שיטת EFT שכבר כתבתי עליה רבות, ושיטת Focusing, וכשחיברתי ביחד את כל החתיכות, פיתחתי את M-Focusing.

לאחרונה התחלתי לעבוד על הספר שבו אני מתאר את השיטה ואני מתכנן לשחרר אותו לעולם בסביבות ינואר, אבל כמובן שום ספר לא יחליף התנסות ישירה...

לכן אם אתם רוצים ללמוד M-Focusing, להלן המידע על הקורסים הקרובים:
  • הקורס הבא בצפון יתחיל ב-26 לחודש ויתקיים בהיכל התרבות בנשר - לפרטים לחצו כאן...
  • הקורס הקרוב באזור המרכז יפתח בתחילת נובמבר - את הפרטים אשלח במהלך השבוע הבא.

וכמו תמיד, מאוד מעניין אותי לשמוע מה אתם חושבים על המחקרים הללו ואיפה זה פוגש אתכם...
סופשבוע רגוע :-)

יום שני, 4 באוקטובר 2010

Keep your karma clean - "ההיגיינה של שבעת הגופים"

אחת המסקנות החשובות ביותר של מודל שבעת הגופים שדיברתי עליו בשני הפוסטים הקודמים, זה הרעיון של "ההיגיינה של שבעת הגופים"...

כן, כן, היגיינה...

או כמו שהיה אומר ידיד שלי:


   "...Keep your karma clean"


תחשבו על זה - מאז שהיינו ילדים קטנים לימדו אותנו – או אולי אילפו אותנו :-) – את הרגלי ההיגיינה הפיזית – החל מגמילה מחיתולים, דרך שטיפת ידיים, מקלחת וצחצוח שיניים, ועד מיומנויות "מתוחכמות" יותר, כמו השימוש בדאודורנט.

היום רוב האנשים בעולם ה"מתורבת" לא יעלו על דעתם לעבור יום בלי מקלחת או צחצוח שיניים – ההרגלים הללו של היגיינת הגוף הפיזי נראים לנו טבעיים ומובנים מעליהם.

אבל מה לגבי היגיינה של ששת הגופים האחרים? 

  • כיצד אנו שומרים של זרימה תקינה של אנרגיה בגוף האתרי?
  • או "מתנקים" באופן קבוע מהרגשות ה"רעילים" (גוף אסטרלי)?
  • או שומרים על מיקוד וצלילות מחשבתית (גוף מנטאלי)?
ואם ניכנס אל ה"שלישייה העליונה", השאלת היגיינה הופכת לעוד יותר מעניינת:
  • איך יוצרים ושומרים על האיזון בין שליטה על המתרחש וגישת letting go , או - בשפה ציורית יותר – איך שוחים בזרם החיים בלי להיסחף איתו?
  • כיצד מטפחים על תיאום והרמוניה בין הצרכים וערכים השונים בחיינו?
  • ואולי השאלה החשובה מכל – כיצד "שומרים על ניצוץ", החיבור הפנימי העמוק אל "משמעות החיים הפרטית" שלנו, אל היעוד שלנו?
זה נראה לא פחות חשוב מלשמור על שיניים נקיות, אבל בכנות – מי מאיתנו כבר הפך את זה להרגל יומיומי?

וכמה אנשים שלא ייצאו מהבית בלי דאודורנט, לא רואים שום דבר מוזר בלצאת מהבית במצב רוח רע?

או שדואגים לצחצח שיניים לפני השינה, ולא חושבים על האפשרות של לעשות גם "ניקיון" במחשבות?

ואני לא רוצה אפילו להתחיל עם ה"שלישיה העליונה"...

האבחנה הזאת הייתה אחת הסיבות שהניעו אותי לפתח את טכנולוגיית M-focusing , קודם כל לשימוש אישי שלי. חיפשתי כלי פשוט, שלא לוקח הרבה זמן, לשמור על "הניקיון הפנימי". חיפשתי כלי שייתן תוצאות ברורות ויהיה קל להתמיד איתו, כי במשך השנים למדתי על בשרי ש "מה שלא יהיה פשוט – פשוט לא יהיה".

אחרי שנים של התנסויות וניסויים, של לימוד והוראה, של שימוש יומיומי מלווה באנליזה מעמיקה של המנגנונים הפועלים, אני מרגיש שהשיטה הגיעה היום לבגרות.

מה שלא פחות חשוב, מצאתי גם דרכים אפקטיביות ללמד את השיטה בצורה שפונה בצורה מאוזנת לשני הצדדים שלנו - החוויתי (חצי המוח הימני) והאנליטי (חצי המוח השמאלי) – וכך ליצור תהליך לימודי עמוק ואפקטיבי במיוחד.
אחרי הסדנה שהעברתי אחרי ראש השנה, אנשים רבים שאלו אותי מתי מתכננות הסדנאות הבאות, אז "הרי החדשות":

הקורס הבא בצפון יפתח ב-26 לאוקטובר בשיתוף עם רשת מתנ"סים של נשר – לפרטים על הקורס לחצו על התמונה משמאל 


לקבלת מידע נוסף על הקורס אתם מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם ואחזור אליכם בהקדם האפשרי:

שם
טלפון
דואר אלקטרוני

אחריות: מכיוון שאני בעצמי לא אוהב "לקנות חתול בשק",  אני נותן לכל המשתתפים אחריות מלאה ל-30 יום, על מנת לאפשר לכם לקחת חלק בקורס בלב שקט.

זאת אומרת שאם אחרי הקורס מישהו ירגיש שלא קיבל תמורה מלאה לשכר לימוד ששילם, הוא יוכל לפנות אלי תוך 30 יום אחרי הסדנה וכספו יוחזר לו בלי שום שאלות נוספות.

שימו לב!

המארגנים של הקורס התנו את קיומו בהרשמה של 15 אנשים לפחות, לכן בקשה לי אליכם – אם אתם רוצים לקחת חלק בקורס, אנא תתקשרו בהקדם האפשרי להיכל התרבות נשר, טל' 04-8210875, ותסדירו איתם את ההרשמה .

נ.ב. הקוראים מן "המרכז הרחוק" – לא שכחתי אתכם, אני מחפש עכשיו מקום מתאים ומתכנן לפתוח קורס נוסף בתחילת נובמבר.

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

שבעת הגופים - מה עושים איתם?

סיימתי את הפוסט הקודם בשאלה מתבקשת:

איך ההבנה של "מודל שבעת הגופים" יכולה לעזור לכם בתאכלס?

הבטחתי לתת תשובה ממצה לשאלה הזאת, כולל שלושה מישורים מרכזיים בהם המודל של שבעת הגופים יכול לעזור לנו ברמה הפרקטית.

אז בואו נמשיך...

מישור ראשון - "אבחון"

הדבר הראשון שהמודל הזה נותן זה פרספקטיבה מקיפה על חיינו בכל הרמות ובכל סקלות הזמן. הפרספקטיבה החדשה הזאת מאפשר לאבחן  מהם תחומי חיים בהם יצאנו מהאיזון.

כדי להבהיר את הנקודה הזאת, בואו נראה מקרים טיפוסיים של חוסר איזון בכל אחד מן הגופים:
  1. הגוף הפיזי - תאונות ופגיעות פיזיות, מחלות אורגניות (כלומר עם שינויים פיזיים באיברי הגוף)
  2. הגוף האתרי - מחלות פונקציוניליות ומערכתיות (שבדרך כלל קשורות להפרעות בתפקוד מערכת העצבים ומערכת הורמונלית)
  3. הגוף האסטרלי - שינויי חדים במצבי הרוח, דיכאון, "פיוז קצר"
  4. הגוף  המנטלי - מחשבות טורדניות, "לופים",  תפיסה מעוותת של עצמי ושל אחרים, רציונליות מוגזמת
  5. הגוף הקאוזלי - תחושה ש"החיים עוברים לידי", ש"שום דבר לא קורה", או להיפך עומס יתר, חוסר יכולת לנהל את הזמן בצורה אפקטיבית
  6. הגוף הבודהיאלי - "תסמין הלוזר הכרוני", ריבוי קונפליקטים פנימיים, "משבר גיל המעבר"
  7. הגוף האטמאני - תחושת חוסר משמעות קיומית

מישור שני - "אסטרטגיה"

 יש בדיחה יהודית ישנה שאומרת - "אם בבוקר שום דבר לא כואב לכם, כנראה אתם כבר מתים

לכן נניח (לצורך הדיון בלבד, כמובן :-) ), שמצאתם איזשהו חוסר איזון לפחות באחת הרמות - אז מה הלאה?

קודם כל יש לזהות מהי הרמה האופטימלית לפעולה.

שני עקרונות מנחים למציאת הפתרון הם:

  1. את הבעיה של רמה ספציפית כדאי בדרך כלל לפתור באותה רמה או רמה גבוה יותר
    למשל, את עם הדיכאון (בעיה של גוף אסטרלי) אפשר כמובן להתמודד בעזרת תרופות (גוף פיזי/אתרי), אך הניסון מלמד שללא טיפול פסיכולוגי מקיף שמטפל בגופים רגשי ומנטלי, ההשפעה של טיפול תרופתי היא מוגבלת ביותר.
    דרך אגב, הדבר נכון גם עבור ניסיון "לשפר מצב רוח" באמצעות כמה טקילות או ג'וינטים :-)

  2. ככל שרמת הפתרון קרובה יותר לרמת הבעיה, כך השינוי יקרה מהר יותר
    לדוגמה, בעיות עיכול יכולות להיות כמובן קשורות לאורך חיים עמוס (גוף קאוזלי), אבל גם פשוט לנבוע מתזונה לא מאוזנת (גוף פיזי), ובמקרה השני, שינוי תזונה ממוקד יביא לתוצאות הרבה יותר מהירות, מאשר ניסון לארגן את כל החיים שלנו מחדש.

מישור שלישי - "טקטיקה-פרקטיקה"

אז, אחרי שזיהינו באיזה רמה/"גוף" נמצא אותו חוסר איזון שמפריע לנו, נשאר להחליט מה בדיוק אנו עומדים לעשות בנידון. וכאן מודל שבעת הגופים עוזר לנו לבחור את הפעולה/התרגול המתאימים ביותר.

שתי המלצות כלליות:
  1. במצבים דחופים יש להתמקד באותה רמה בה גילינו את הבעיה
  2. אם מדובר במצב פחות קריטי, כלומר ב"התפתחות אישית" ולא "טיפול", כדאי לעבוד בכל הרמות ולהתמקד ברמות הכי לא-מאוזנות.
עכשיו בוא נראה אילו תרגולים/טכניקות/שיטות פועלות באילו רמות - לצורך זה, ארגנתי "טבלה מחזורית" של השיטות הנפוצות , יחד עם תחומי ההשפעה המירבית של כל אחת מסומנים בצבע אפור:


1
2
3
4
5
6
7
טאי צ'י/ צ'י קונג







רפואה סינית







הומיאופטיה/פרחי באך







יוגה





















וויפאסאנה














תרפיית גשטאלט














ניהול זמן







פסיכודרמה







פסיכוסינטזה







דינמיקה קבוצתית - Byon, encounter groups וכו'








(מי שלא רואה איזורים אפורים בטבלה, לחצו כאן לצפיה בצילום של הטבלה.)


כמובן, הרשימה הזאת אינה מתיימרת לכסות את כל השיטות האפשריות - הצגתי בטבלה אך ורק את השיטות שאני מכיר היטב מהתנסות אישית.

כמו שכבר כתבתי מקודם, עבודה בכל אחת מן הרמות כמובן משפיע ברמה כזאת או אחרת על כל שאר הרמות, אך לכל שיטה יש רמות בהן האפקט שלהן ממוקד במיוחד  - את הרמות הללו הצגתי בטבלה. כדאי גם להדגיש, שקבלת האפקט המירבי הזה דורש לרוב ליווי של מאמן/מנחה/מורה מנוסה ותרגול קבוע.

נ.ב. אשמח לקרוא בהערות שלכם אילו פרספקטיבות חדשות קיבלתם מן המודל הזה - האם זה נתן לכם יותר בהירות לגבי השאלה במה כדאי לכם להתרכז?

נ.נ.ב. כמה מכם שאלו אותי "איך אפשר להוסיף שם  לתגובה שלי?". 
זה מאוד קל - מתחת לשדה רשומת תגובה יש תפריט "הגב כ:" - בחרו שם באופציה "שם/כתובת אתר" ורשמו את השם שלכם (את שם האתר אפשר להשאיר ריק) - וזהו זה :-)

יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

"שבעת הגופים" - המפה האולטימטיבית של הקיום האנושי

את המאמר הזה כתבתי ברוסית לפני מספר שנים  וברשימת הדברים שאני גאה בהם הוא נמצא ב"עשירייה הפותחת"...

ומזמן כבר רציתי לתרגם אותו לעברית, אבל כל פעם דחיתי את זה באמתלה של "זה טכני מדי"

היום נגמרו לי התירוצים, אז הנה זה בא..

מבוא 

מאז ימי קדם בני האדם ניסו להבין את עצמם, לארגן ים של מידע אמפירי וליצור את "מודל האדם" שהיה מאפשר לא רק להבין "מה קורה שם בפנים", אלא גם לחבר יחדיו רבדים שונים של ההוויה שלנו - "קודש וחול", "המדע והשירה", שאלות גלובליות של "משמעות החיים" ומשימות פרקטיות, יום-יומיות העומדות בפני כל אחד ואחת מאיתנו.

המאמר הזה הוא ניסיון להציג מודל שיטתי כזה, שמבוסס על פרשנות מודרנית לתיאוריה הקלאסית של "שבעת הגופים".

שבעת הגופים -שבע הרמות 

הקונספציה של שבעת הגופים היא אחד הניסיונות העתיקים ביותר לארגן באופן שיטתי את הידע על האדם, ובאופן אירוני - זהו גם אחד הניסיונות המוצלחים יותר.

אומר מראש שבמהלך ההיסטוריה התפתחו מספר גרסאות של הקונספציה הזאת, ובחלקן מדובר לא בשבעה גופים אלא חמישה, תשעה ואפילו שנים-עשר.  אבל מבין כל תיאורים הידועים היום, התיאור הכי מועיל ומדויק שייך לפסיכולוג וחוקר מודרני אבשלום פודבודני - ועל התיאור שלו אתבסס במאמר הזה.

בבסיס המודל הזה עומד המושג הסנסקריטי Kosha שנהוג לתרגמו כ"גוף" או "מעטפת", אך אם נזכור את טבעם המטפוריים של הטקסטים הקדומים בהם הוא מופיע, נגלה שהתרגום המדויק היום הוא "רמה" או "היבט". כל אחד מן ההיבטים הללו מציג פרספקטיבה ייחודית על הקיום האנושי ומאופיין בשפה משלו.

אז מהן ה"הרמות" הללו (בסוגרים מופיעים השמות המסורתיים של ההיבטים)?

  1. הרמה הפיזית  ("הגוף הפיזי") - טוב, זה די ברור...

  2. הרמה האנרגטית ("הגוף האתרי") - הכוללת את כל התהליכים הדינמיים המתרחשים בגוף. ברמה הזאת מתמקדים באופן מסורתי כל אומנויות הלחימה המזרחיות הרפואה האלטרנטיבית.

  3. הרמה הרגשית ("הגוף האסטרלי") - שכוללת את כל החיים הרגשיים שלנו - שמחה ועצב, כעסים ופחדים, אהבה ואכזבות. זהו תחום הפעילות של פוליטיקה מחד ושל אמנות מאידך.

  4. הרמה המנטלית ("הגוף המנטלי") - הכוללת את כל הפעילות החשיבתית (לאו דווקא רציונלית או אינטליגנטית :-) )

  5. רמת האירועים ("הגוף הקאוזלי") - הכוללת את רצף האירועים שהשאירו עלינו איזשהו חותם, שהוטבעו בזיכרוננו.

  6. רמת הגורל ("הגוף הבודהיאלי") - הכוללת את "העלילות" ו"התסריטים" , המגמות הכלליות וערכים ששולטים על מהלך החיים שלנו.

  7. רמת השליחות ("הגוף האטמאני") - כאו מרוכז העיקר, המיוחד והייחודי, "משמעות החיים" האישית של כל אחד ואחת.

ולמה בכלל צריך את כל הרמות הללו?

על מנת לענות על השאלה הזאת, בואו נעשה "טיול" קצר לפסיכולוגית התפיסה ומתודולוגיה מדעית.

נתחיל עם המושג "גשטאלט"  שנטבע לפני כשמאה שנה על ידי חוקרים בתחום של פסיכולוגית התפיסה - מושג שבא לסמן "שלם הגדול מסכום חלקיו"

למשל:

החלקים: ארבע קווים
השלם: ריבוע, עם שלל קונוטציות מאוקלידס ועד מאלביץ'

או שניקח את הדוגמה הידועה משיעורי מדע בבית ספר - מולקולה של מים.

החלקים: שני גזים - חמצן ומימן
השלם: מים - נוזל בעל תכונות שונות לגמרי

ומכאן אנחנו מגיעים ל-

מערכות היררכיות (מרובות-רמות)

המושג של גשטאלט מזמן עזב את המסגרת ה"צרה" של הפסיכולוגיה ומצא שפע של שימושים במגוון תחומים - ממערכות מחשב והנדסת תעשיה ועד ביולוגיה וסוציולוגיה.

התברר שבכל תחום המכבד את עצמו קיימת היררכיה טבעית של רמות ועבור כל בעיה קיימת הרמה ההולמת ביותר שמאפשרת פתרון אפקטיבי ביותר.

כדי להבין זאת, בואו נחזור שניה למולקולת המים:
  • כמובן, חוקי הפיזיקה מתארים לא רע הן את ההתנהגות של המרכיבים (האטומים של חמצן ומימן) והן של הגשטאלט (מולקולת המים), אבל ככל שנעלה ברמת המורכבות, פיזיקה כבר לא כל כך תעזור לנו ונצטרך להיעזר בחוקי הכימיה.

  • ואם נרצה לבחון גשטאלט מסדר גבוה יותר, למשל התא, אזי גם החוקי כימיה כבר לא יספיקו לנו ונגיע לעולם של מיקרו-ביולוגיה.

  • וכדי לתאר את פעילות הלב שלנו, גם מיקרו-ביולוגיה כבר לא כל כך עוזרת לנו - ואנו זקוקים לידע מאנטומיה ופיזיולוגיה.

כמובן, אפשר להמשיך עם  הדוגמה הזאת , אבל אני מאמין שהרעיון הכללי כבר ברור...

לפני שנעבור הלאה, אני רוצה להדגיש שלוש נקודות מפתח:
  1. כל מה שמתרחש ברמה מסוימת במערכת מקבל ביטוי בכל הרמות של המערכת

  2. אף אחת מן הרמות אינה "נכונה" או "חשובה" יותר מן השאר,
    אבל...

  3. בכל הקשר ספציפי, קיימת בדרך כלל רמה אחד שהיא ההולמת ביותר לתיאור המערכת באותו הקשר

עכשיו אתם יכולים לשאול:

אז מה?

או קי, הבנתי שאפשר לתאר את האדם ברמות שונות שיוצרות ביחד מערכת היררכית של "שבעת הגופים"

ואיך הבנה הזאת יכולה לעזור לי באופן אישי?

החלק השני של המאמר (שברשותכם אדחה את תרגומו לשבוע הבא) דן בדיוק בשאלה הזאת ובשלושה מישורים מרכזיים  בהם המודל של שבעת הגופים הופך ל"מפתח קסם" בחיים שלנו.


יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

סרטון מרתק על פסיכולוגיה של כסף

לפני כמה שנים, בסדנה "פסיכולוגיה של כסף" ערכתי ניסוי קטן.

שמתי באמצע מעגל של כ-40 איש שטר של מאה שקל ואמרתי "מי שרוצה לקחת אותו, בבקשה - זה שלכם"...

היום בבוקר קיבלתי סרטון מקסים של מישהי שעשתה ניסוי דומה - אבל הרבה יותר מרתק!

מי אמר שאין נסים בעולם? :-)


נ.ב. איך לדעתכם  אתם הייתם מגיבים בסיטואציה הזאת?

יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

תהליך "החזרת הכוחות" ויום כיפור

לפני כמה שנים כתבתי כבר על תהליך פשוט ומאוד אפקטיבי של "החזרת הכוחות" - חשבתי שהיום, שלושה ימים לפני יום כיפור, זה עשוי לעניין הרבה מן הקוראים של הבלוג הזה:


האם שאלתם את עצמכם פעם מהי מטרתו של יום כיפור?

מהי המשמעות הפסיכולוגית של היום הזה והאם הוא רלוונטי גם לאנשים חילוניים?

מה אפשר לעשות ביום כיפור להחזרת האיזון לחיינו, שחרור הישן ופתיחת דף חדש בשנה החדשה ?

אני רוצה לשתף אתכם בתהליך עוצמתי שאני מרבה להשתמש בו במיוחד ביום כיפור - תהליך "החזרת הכוחות".

אבל לפני זה בואו נבין למה אנחנו בכלל צריכים תהליך כזה.

כולנו מעורבים במשך החיים שלנו באלפי אינטראקציות עם אנשים שונים. חלקן משאירות עלינו חותם ברור, חלקן פחות ברורות ומורגשות. אסכולות שונות מדברות על זה במונחים שונים - הפסיכולוגים המערביים משתמשים במושגים כמו "טרנסאקציות" או "אימפרינט", המיסטיקנים מזרחיים מדברים של "אנרגיה", "צ'י" או "פראנה" ושאמאנים אינדיאנים - על "הכוח". מאחורי כל המילים הללו מסתתר אותו קונספט - תהליכים עדינים שהם על סף ההכרה שלנו, אך על אף עדינותם הינם בעלי השפעה רבה ביותר על ההתנהלות שלנו. אני אשתמש בהמשך במושג "אנרגיה", אך אתם יכולים כמובן להחליף אותו במושג אחר שאתם יותר מתחברים אליו.

אז אמרנו שאנחנו נמצאים בתחלופת אנרגיה מתמדת עם הסובבים אותנו.

מתי מתעוררת בעיה?

כאשר זרימת האנרגיה נתקעת, כאשר אנחנו מאבדים אנרגיה באינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים או לחלופין "נדבקת" אלינו אנרגיה שלהם. התהליך שאני עומד לתאר - מטרתו לנקות אותנו מאנרגיות זרות הללו ולהחזיר לעצמנו את הכוחות שאיבדנו:

  1. שבו במקום שקט, שבו אף אחד לא יפריע לכם (ביום כיפור קצת יותר קל למצוא מקום כזה). קחו דף ונייר ותתחילו להיזכר בכל מה שקרה לכם במשך השבוע האחרון, במצבים בהם יצאתם מן האיזון, באנשים שהיו מעורבים במצבים הללו. תעשו אותו דבר גם עבור החודש האחרון וגם כל השנה האחרונה. לכל אחד מן המצבים, סמנו בכמה מילים מה קרה שם, מי היה מעורב ומה אתם מרגישים לגבי אותם אנשים.

    תרכיבו רשימה של לפחות עשרה מקרים/אנשים.

  2. דרגו את המצבים/אנשים לפי עוצמת הרגש שהם מעוררים אצלכם, מהכי פחות טעון עד הכי אינטנסיבי.

  3. בחרו את המצב הכי פחות טעון.
    עצמו עיניים ודמיינו את אותו אדם/מצב. שימו לב לתחושות ומחשבות שמתעוררות. נסו להסתכל על הסיטואציה הזאת מן הצד, בצורה אובייקטיבית - מה שנקרא "עמדת זבוב על הקיר", שימו לב ששני שצדדים הפסידו משהו באינטראקציה הזאת, שני הצדדים "איבדו אנרגיה"

  4. "תחזירו" לצד השני את מה שאיבד.
     ישנן כמה צורות כיצד אנחנו יכולים להחזיר אנרגיה - אני יכולים לבקש סליחה, או לדמיין שאנחנו נותנים מתנה או לשלוח בדמיוננו אור לצד השני, חשוב שנעשה זאת תוך התכוונות מלאה, לא כדי לצאת ידי חובה, אלא מתוך רצון כנה לשחרר ולתת.

  5. כאשר אנו מרגישים שנתנו את כל מה היה צריך לתת, נבקש מן הדמות להחזיר לנו את מה ששלנו. הדגש כאן הוא על "לקבל" ולא "לקחת בכוח" - פשוט תיפתחו לאפשרות שהצד השני מחזיר לכם את מה שאיבדתם, ושוב תנו לתת-מודע שלכם למצוא את הצורה הכי מתאימה לבצע את החזרת האנרגיה.

  6. אחרי שעשיתם את התהליך לשני הכיוונים, שימו לב לעוצמת הרגשות כלפי אותו אדם. בדרך כלל נרגיש הקלה משמעותית והסיטואציה תהיה הרבה פחות טעונה או אפילו משוחררת לגמרי ממשקע רגשי.

  7. קחו כמה נשימות עמוקות ובמשך כמה שניות פשוט תהיו עם עצמכם בשקט

  8. תחזרו על התהליך עבור על האנשים/מצבים שרשמתם, מן הקל ביותר אל הטעון ביותר.

ום כיפור הוא יום אידיאלי לביצוע "החזרת כוחות" ,אך ניתן כמובן להשתמש בתהליך הזה על בסיס קבוע.  בנוסף לשינוי מיידי בתחושה שלנו, הרבה אנשים מדווחים על שינויים שחלים גם בהתנהגותו של הצד השני - בלי שום סיבה "הגיונית" - אחרי שביצענו את התהליך.

אני לא רוצה להיכנס עכשיו לתיאוריות שמסבירות את המנגנונים הפיזיקליים והפסיכולוגיים מאחורי התופעה הזאת - מה שבאמת חשוב לעניננו היום - זה עובד!

אז שיהיה לכם גמר חתימה טובה.